אירועי דתילי מודיעין
<ספטמבר, 2010>
אבגדהוש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930 

עמיעד טאוב

עמיעד טאוב משמש כעורך ראשי של רשת אתרי דתילי טאוב בן 29 ,נשוי +2 תושב מודיעין בעל תואר שני מנהל ציבורי מאוניברסיטת בר אילן וקצין (במיל), משמש כיום כעורך המגזין נקודתי , כעורך רשת אתרי דתילי, וכעורך בטאון איחוד בתי הכנסת בישראל, שימש בעבר כמנכ"ל משרד פרסום ויח"צ לציבור הדתי, כיו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן , כסיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית , כיו"ר הדירקטוריון של חברת בש"ן וכעיתונאי ב"ידיעות אחרונות"

חמש שנים לגירוש מגוש קטיף

חמש שנים עברו על הקהילה הגדולה של הדתיים הלאומיים מאז פצע הגירוש מגוש קטיף והוא עדיין מדמם. עמיעד טאוב מזכיר את האיוולת הביטחונית-מדינית שבתכנית ההתנתקות ההיא, את הכשל בטיפול במפונים ואת החולשה בה נתפסנו בקרב מחבלי החמאס ודומיהם באזור. אבל ה-לקח אולי כבר מיושם. הימין הדתי הבין - התקשורת השמאלנית היא נכס לקירוב לבבות

עמיעד טאוב ו28/07/2010

(צילום: דובר יש'ע)

פרסומת

הדרך בה בונה ההיסטוריה כרונולוגיה יכולה לשמש כמורת דרך לכל תסריטאי. החלטתו של אריאל שרון להתחיל ביישום תוכנית ה"התנתקות" ובהריסת הישובים בדיוק ביום בו מתאבלים היהודים על חורבן הבית, ערב תשעה באב, מעבר לפן הציני שבה גרמה בסופו של דבר לכך שחורבן גוש קטיף יישאר לעד בתודעה היהודית.

חמש שנים אחרי - רשימת "השגים" חלקית

בשבוע שעבר צויינו חמש שנים שחלפו על המגורשים (לכל מי שהמונח גירוש כואב לו אציין כי גם בג''ץ קבעי באוקטובר 2009 בהרכב השופטים רובינשטיין, ג'ובראן ודנציגר כי המילה גירוש אכן מבטאת את תוכנית ההתנתקות מחבל עזה). לפני כחודש פרסמה וועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לטיפול במגורשים דו''ח בו קבעה: "אנשי גוש קטיף הפכו לפליטים במדינתם". חמש שנים חלפו מאז ביצוע התוכנית ולא הרבה השתנה. ממשלת ישראל ששלחה את חייליה לפנות את אזרחיה כשלה בטיפול בהם והזניחה אותם לאנחות. רובם המכריע של האזרחים שתמכו בתוכנית שוכחים או מתעלמים מהעובדה ששיקומם של אלפי מתיישבים עדיין לא הסתיים ורובם עדיין מתגוררים באתרי קרוואנים זמניים, סובלים ממצוקת תעסוקה, ונזקקים לסיוע שיקומי ונפשי ולשירותי רווחה.

חמש שנים אחרי צריך להזכיר כי התוכנית שהייתה אמורה להביא "שלום וביטחון" הביאה בעיקר מטחי קסאמים על ישובי עוטף עזה, לעלייתה של תנועת החמאס לשלטון, שלל משטים ועליהם גם ח"כ ישראלית ואמצעי לחימה ולהקמת אלפי מנהרות להברחות ולחטיפות, ובאופן כללי העצימה רק את כוחם של הקיצוניים מבין שכנינו הפלסטינים שמבינים רק את כוח הזרוע וראו שוב איך בכוח הטרור (וקצת אי יווני) ניתן לקבל מתנות ענק מאת היהודים האווילים.

אסור לשכוח

הטראומה אסור שתישכח, זו של חורבן ישובים יהודיים על ידי צה"ל בעוד איסמאיל הנייה וחבריו המחבלים צוחקים אל מול מאות החיילים שהיו אמורים להילחם מולם אך נשלחו להרוס בתים של אזרחים ומחככים את ידיהם בהנאה אל מול טיפשותם של היהודים תוך שהם מתכננים את הריקודים סביב בתי הכנסת השרופים של אויביהם. האופן בו נהרסו ישובים ללא מחשבה מעמיקה על מה שיתרחש אחרי, ללא שום תמורה מהצד השני וללא התנתקות אמיתית מהאחריות על רצועת עזה אסור שיחזור על עצמו.

 חשבון נפש

חשבון נפש צריכים לעשות בראש ובראשונה חברי הכנסת והשרים שהלכו שולל בעקבות שלל הצ'ופרים בהם קנה אותם שרון ערב ההצבעות הגורלית על התוכנית, כמו גם כלי התקשורת ש"אתרגו" את שרון וכל מי שנתן יד למהלך שהוביל באופן לא דמוקרטי לאחר שהפסיד במרכז מפלגתו. חשבון נפש גדול לא פחות צריך לעשות השמאל הישראלי שתמך כעיוור בתוכנית (מדהים לגלות כל פעם מחדש איך מול היעדר הפרטנר בצד השני מוכנים אנשי השמאל למכור את אימם, אדמתם ומרכולתם בשביל הסיסמא הנבובה שלעולם לא תתממש - השלום) והתעלם לחלוטין ממצוקותיהם של המפונים. הנושא החברתי אמור להיקנות גם במעשים ולא רק בדיבורים ומי שדואגים לערבים יותר מאשר למגורשים לא יכולים להתלונן על דחיקתם לשוליים.

גם אנשי ההתיישבות מצידם צריכים להפיק לקחים חשובים מהניסיון הכושל לחבר את אזרחי המדינה למצוקותיהם ומהמיתוג הימני החזק שהרחיק מהם את אנשי אמצע המפה הפוליטית. גם אם הצבע הכתום שלט במדינת ישראל בשנת 2005 הוא לא הצליח להגיע (תרתי משמע ובהכללה מעט גסה) אל ליבם של יושבי שינקין שהתחברו יותר לכתום של המהפכה האוקראינית דרך מסכי הטלוויזיה.

 נקודות אור וסיבה לתקווה

סיבה לאופטימיות, לפחות בנוגע לנושא האחרון, ניתן לשאוב באופן מפתיע מאברי גלעד, רזי ברקאי, יונית לוי ויאיר לפיד. העיתונאים הבכירים היו חלק מלמעלה ממאה סיורים לא שגרתיים לשומרון שיזמה היחידה האסטרטגית במועצה האזורית בשומרון. בעקבות לקחי "ההתנתקות" הבינו בשומרון את חשיבות חשיפת קובעי המדיניות ומעצבי דעת הקהל במדינה להתיישבות בשומרון, להכרות עם גודלה ועוצמתה של היצירה הציונית במקום ולהעלאה לסדר היום של עוולות "הקפאת הבנייה" והתנכלויות גופים שונים ליישובי השומרון, כמו גם לאכיפה המפלה בנושא ה"מאחזים". במסגרת הפרוייקט כבר ביקרו באזור באופן יותר ממפתיע מערכות גלי צה"ל, ידיעות אחרונות, ynet, וואלה, תחנות רדיו אזוריות ואנשי תקשורת מרכזיים.

את חשיבות המפגשים ניתן להבין מדבריו של אברי גלעד בתכניתו "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, יום לאחר הסיור: "אתמול הייתי בסיור מהפך תודעה בהתנחלויות שבשומרון. ביקרתי במקומות שחונכתי לשנוא אותם. חזרתי מבולבל. מבולבל מול איוולת המדינה שקראה לאנשים להתיישב, נתנה להם רישיון בניה ואז הקפיאה אותם ... הופתעתי לפגוש ציבור שהיה לי הרבה לדבר איתו ועם הרבה קרבה וחמימות. מה שמאוד הפתיע אותי זו הקרבה - 23 דקות נסיעה וכבר אתה בעומק השטח" הוסיף גלעד. מסתבר ששני הצדדים מבינים כי הריחוק האידיאולוגי לא מחייב ריחוק פיזי וכי אם לא יתקיים דיאלוג אמיתי וקשה בין הצדדים מתוך הבנה שאין לנו ארץ אחרת, לא רק מדינת ישראל תהיה בסכנה אלא גם העם היהודי.

 המאמר פורסם באתר נענע 10

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"דתי לי" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS

http://www.datili.co.il   http://www.datilim.co.il   http://www.datilin.co.il   http://www.datilig.co.il   http://www.mafdali.co.il