ערוגת הציונות הדתית יבשה

עמיעד טאוב ו02/04/2009

הפער בין מעמדו של הציבור הדתי לאומי במדינה לבין מעמדו הפוליטי ענק (צילום: דובר צה''ל)

בעיצומו של מבצע ''עופרת יצוקה'' בעזה ומעט לפני הבחירות נשא העיתונאי חיים הכט בפינתו האישית ב"רדיו קול רגע" נאום מרגש בו ציין כי החליט להצביע בבחירות הקרובות למפלגה דתית לאומית - הבית היהודי.

הכט סיפר כי החליט למי להצביע לאחר שצפה בסיקור התקשורתי של אחד הקרבות: ''אי אפשר היה להתחמק מהעובדה שארבעה מתוך ששת החללים באו מאותו הכפר. דגן וניתאי, דביר ויהונתן חבשו כולם כיפות סרוגות. הם צמחו באותה ערוגה של הציונות הדתית. טובי בנינו שהלכו לקרב מספסלי הישיבה ומהפעולות של בני עקיבא. הדמעות שלי הפכו לטלטלה כשבערוצי הטלוויזיה הביאו את התמונות והדברים מבתי הנופלים ומהלוויות. העוצמה הציונית שיצאה משם היתה עופרת יצוקה. קבלת הדין וזקיפות הקומה של בני המשפחה היו מפגן מרטיט של כח יהודי''.

 שלושה חודשים עברו מאז סיום הלחימה בדרום וחודשיים מאז סיום הבחירות ונדמה כי הפער בין עוצמתו של הציבור הדתי לאומי בצבא, בכלכלה, בהתנדבות ובשאר תחומי החיים לבין כוחו הפוליטי מעולם לא היה עמוק כל כך. בממשלת נתניהו החדשה, הגדולה בתולדות המדינה (30 שרים ו-7 סגני שרים) מכהנים רק שני שרים פוליטיים חובשי כיפה סרוגה שאחד מהם, יולי אדלשטיין, עסק כפרלמנטר הרבה יותר בנושא העלייה ובחקיקה העוסקת בבעלי חיים מאשר בנושאים הקשורים לציונות הדתית.

השר הדתי-לאומי האותנטי היחיד, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו''ר הבית היהודי, קיבל את משרד המדע והטכנולוגיה השולי יחסית משם יקשה עליו להשפיע כשהוא מייצג מפלגה של שלושה מנדטים החברה בקואליציה רחבה של 74 חכי''ם.

גם סיסמת הבחירות של מפלגת האיחוד הלאומי ''ממשלה עם כצל'ה'' לא תבוא לידי ביטוי במבחן העשייה הציבורית לאחר שנתניהו העדיף את הסלוגן ''אופוזיציה עם כצל'ה''. עדיין יש מקום למפלגה סקטוריאלית

עדיין יש מקום לסקטוריאליות הדתית לאומית
 מס השפתיים שמכר נתניהו לציבור הדתי לאומי בתקופת הבחירות על ''נבחרת סרוגה'' בליכוד וחתימתו על אמנה לקידום צרכי הציבור הזה מתבררים כעת כעורבא פרח לאחר שמתוך כ- 17 תפקידים ביצועיים שחילק לאנשי תנועתו הותיר נתניהו לחברי הכנסת הדתיים בליכוד תפקידים שוליים אם בכלל שאינם נוגעים בנושאים העומדים על סדר יומו של הציבור הדתי בישראל.

גם המו''מ הקואליציוני במסגרתו השיגה הבית היהודי את השליטה במנהלת סל''ע, האחריות על השרות הלאומי ותקציב לחינוך הדתי (הסכם סביר לאור העובדה שנתניהו לא היה צריך אותם לאחר שחתם עם העבודה) הוכיחו כי שלושה חברי כנסת במפלגה עצמאית יכולים לקדם את הציבור הדתי לאומי הרבה יותר מאשר חמישה חברי כנסת דתיים בסיעת הליכוד וכי בקונסטלציה שנוצרה, במידה והיו משכילים בציונות הדתית להתאחד למפלגה אחת שתקבל 7-10 מנדטים היו זוכים גם בתיק החינוך הנכסף.

מדוע התרסקה הפוליטיקה הדתית לאומית? 
ים של דיו כבר נשפך ובוודאי עוד ישפך על הסיבות להתרסקותה הפוליטית של הציונות הדתית. המומחים למיניהם מייחסים לדבר מגוון סיבות ונסיבות החל מהפילוגים הפנימיים, דרך התמיכה בביבי על מנת להקים ממשלת ימין, הבורגנות הדתית החדשה שמעדיפה רדיפה אחרי פרקי הסדרה ''סרוגים'' מאשר הסתערות על הגבעות ועד לסלידה הגוברת והולכת של צעירים דתיים ממפלגות סקטוריאליות ומהעסקנות הדתית.

לעניות דעתי טמון הדבר בעיקר בהבנה והפנמה של נציגי הפוליטיקה הדתיים כי השדה הפורה של הפוליטיקה הציונות דתית הפך לשדה כורכר. ערוגת הציונות הדתית ששכנעה את חיים הכט להצביע ב' נותרה אותה הערוגה אך על מנת שפרחים שוב ינבטו ויפרחו בה יש לשנות את מבנה הדשן ולהתחיל להשקותה במים זכים וטהורים ולא במי הקילוחין בהם הושקתה בשנים האחרונות.

המאמר פורסם באתר נענע 10

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר